ישראלי שגר בסין על הסגרים בעקבות העלייה בתחלואה: "זה כמו לוטו"
אחר השמחה המאופקת כתוצאה מירידת מחירי השילוח גם לישראל כבר מגיעות הידיעות המבוססות על כך שהממשל בסין מטיל סגרים חדשים על ערים רבות ואוכלוסיות וזאת לאור ההתפרצות האחרונה הנגרמת בעיקר על ידי תת-הזן החדש של אומיקרון 15 שלדבריהם קשה יותר לזיהוי. בין שאר האזרחים הנמצאים בסגר גם עובדים בענפי השילוח בערי נמל מרכזיות כגון דאליאן ושנזן – אשר שוב ספונים בבתיהם.
זה מה שקורה
בעיר צ'נגדו, על כ- 20 מיליון תושביה, הוכרז על סגר וזאת כחלק ממדיניות 'אפס קוביד' של הממשל לפיה כל התפרצות קטנה תמוגר מיד וללא פשרות. כחלק מהמדיניות נוקטת סין לא רק בסגרים אלא גם בבדיקות המוניות, חובת בידוד ארוכה ולימודים מרחוק (לפחות ב- 10 ערים גדולות שנה"ל הפרונטלית לא נפתחה). למרות הנוקשות של הממשל נראה שדברים נלמדו מהשנתיים בהם התמודד העולם עם הקורונה וכבר תחילתו של הסגר, ב- 1 לספטמבר, הכריזו כי בן בית אחד בכל משפחה רשאי לצאת לקניית מצרכים וזאת אך ורק אם ברשותו תוצאת בדיקה שלילית מה- 24 שעות האחרונות.
על פי ידיעה שפורסמה במעריב השבוע בעקבות העלייה בתחלואה גם2 מיליון תושבים בעיר ווהאן סגורים בשכונותיהם מבלי יכולת לצאת לעבודה. על מאפייני הסגר סיפר בעל מפעל שגר בווהאן על כך שהסינים משתפים פעולה עם ההנחיות אשר צצות חדשות לבקרים מפעלים, כמו גם שכונות יכולות להיסגר או להיפתח בהחלטה מהירה. כמובן שבסין, כמו גם במדינות רבות אחרות גם האזרחים כבר הפיקו לקחים על התנהלות נכונה בזמן הסגר כך שאוכל לא חסר והאפליקציות להזמנה משומנות מתמיד.
ואיך זה משפיע על שרשרת האספקה?
אז האם מדיניות ה'אפס קורונה' תתקע שוב את שרשרת האספקה העולמית כפי שעשתה זו בעבר? האם הפעם ההצדקה דומה לזו שהייתה בעבר?
בחודשים הקרובים יצטרך העולם לתת את הדעת לנעשה בחצר האחורית והקדמית של הייצור העולמי בסין ולשאול את עצמו:
– האם התחדשות הפנדמיה, גם אם במימדים קטנים, תגרום לעצירת השירות בסין בכלל והשילוח בפרט, כפי שהיה כאשר המגפה הייתה בשיאה?
– עד כמה ישליך המצב על חברות יצרניות וחברות שילוח בסין?
– האם אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סין, המהווה גם מרכז סחר עבור השוק המקומי עלול שוב להיקלע לקשיים בעלי השלכות נרחבות?
– האם צמצום הייצור כתוצאה מסגרים יגרום גם לצמצום בביקושים והעברתם לאזורים אחרים בעולם?
– האם אניות אשר לא תצאנה בזמן עשויות שוב לגרום לשרשרת עיכובים בשילוח הימי?
– האם כתוצאה מהצמצום שום נראה עליות מחירים בשילוח הימי?
תומר פדלון ואסטבן קלור מאוניברסיטת תל אביב ציינו לאחרונה בפרסום שהוציאו כי הפנדמיה של היום אינה פועלת לבדה כמקל בגלגלי שרשראות האספקה לדבריהם "משבר שרשראות האספקה, שמקורו בחוסר האיזון בין ההיצע לביקוש שנגרם במשבר הקורונה, נמשך עמוק לתוך שנת 2022 לצד הימשכות הפנדמיה. מדיניות ״אפס קורונה״ של ממשלת סין הובילה לשורה ארוכה מאוד של סגרים ברחבי המדינה, לרבות בשנחאי, הלב הכלכלי והפיננסי של סין, והכבידו על שרשראות האספקה שממילא לא חזרו לאיזון. משבר האקלים, המקשה על שינוע סחורות, וכן המלחמה באוקראינה מכבידים גם הם על שרשראות האספקה. בעיה זו גורמת לצמצום היצע המוצרים וגורמי הייצור בטווח הקצר ובכך תורמת גם היא לעליות מחירים ולירידה בפריון ובצמיחה כלכלית.
בשל מדיניות הממשלה, אשר חריגה בקיצוניותה בהשוואה למתרחש עכשיו באירופה, ארה"ב וגם בישראל, כמעט רבע מהחברות האירופיות בסין שוקלות להעביר את ההשקעות שלהן אל מחוץ למדינה.
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB(סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבואוהיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
