לפני משבר הקורונה כל מה שהדאיג את היבואן הישראלי היה למצוא חלופה להתייקרות המתמדת של מוצרים בדרום מזרח אסיה. הוא חיפש שווקים חדשים וספקים אלטרנטייבים אשר איכות ועלות המוצר שלהם יכולים לספק את הצרכן הישראלי ולא לגרום לו להרגיש שקורעים אותו בכיס. שילוח ממזרח אירופה, ובהן רוסיה ואוקראינה השכנה, היוו בהחלט תחליף הגיוני ונגיש ביותר.
לעומת פולין, צ'כיה והונגריה, אשר נהנות מהסכם סחר של האיחוד האירופאי, ומהוות שותפות אמת חשובות של מדינת ישראל (הסחר איתן נאמד במליארדי יורו), אוקראינה יוצאת דופן. המדינה, המזרח אירופאית השנייה בגודלה באירופה, עברה בעשור האחרון לא מעט שינויים ותהפוכות בפן המדיני הפוליטי והכלכלי שהאחרון שבהם מתרחש בימים אלו ממש. אם עד לימים אלו ניתן היה לומר שהשינויים עלולים להשפיע על המדינה ויחסיה עם שכנותיה ועם מדינות אחרות עמן יש לה יחסים כלכליים, הרי היום ניתן להיות בטוח שכך בדיוק יקרה. נכון, האופטימיים שבניינו יכולים לציין מספר הסכמי סחר עם האיחוד האירופאי, קנדה ומדינת ישראל (אשר נחתם בינואר 2019 ומקנה פטור מלא או חלקי למגוון רחב של סחורות ושירותים) אשר משנים את כללי המשחק לטובת מדינה זו אולם אחרים ידגישו דווקא את העובדה כי רוב הייצור שלה היה מכוון לרוסיה ולמדינות חבר העמים.
ההיסטוריה של אוקראינה על קצה המזלג– החל מהתקופה של האימפריה הרוסית, ולאחר מכן בזמן ברית המועצות, נחשבה אוקראינה למחסן המזון של רוסיה הענקית. ההנהגה הקומוניסטית גרמה לרעב איום אשר עלה בחייהם של 5-6 מיליוני תושבים והיה תוצאה של ניהול כושל של המדינה הקומוניסטית וזלזול מוחלט בחיי אדם (בין המדינות המעורבות עדיין מתנהל וויכוח מהותי על מספר המתים והאמת ההיסטורית על אירועי אותן שנים).- בסוף שנות השמונים קיבלה אוקראינה עצמאות מברית המועצות והרבה ניבאו לה עתיד מזהיר מבחינה כלכלית, אך למרבה הצער זה לא קרה – גם בגלל השחיתות בתוך המדינה וגם בגלל תהליכים גאו-פוליטיים שונים.- בינואר 2016, אוקראינה הצטרפה לאזור הסחר החופשי העמוק והמקיף עם האיחוד האירופי, הוקם בהסכם ההתאגדות של אוקראינה-האיחוד האירופי ופתח את דרכה לקראת אינטגרציה אירופית, בעוד המועצה הצפון-אטלנטית של נאט"ו הכירה באוקראינה כשותפה לשיפור הזדמנויות ביוני 2020 והמדינה הועמדה בתהליך של דיאלוג מתקדם לגבי התקבלותה בארגון.
מדינה עם פוטנציאל אדיר
אוקראינה היא מדינה עם פוטנציאל ייצור אדיר אשר בזמן השתייכותה לברית המועצות נחשבה למרכז פיתוח של תעשיות מובילות ומתקדמות ובהן תעשיות חלל, פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים, תעשיית ברזל, מכשור כבד, מזון, טקסטיל, תעשיית עץ ומה לא. בנוסף, בענף החקלאות – היא נהנית משטחים חקלאיים גדולים ואדמה פורייה ועשירה אשר משכו עד לאחרונה יותר ויותר משקיעים ויזמים ממדינות אירופה וגם את סין, ארצות הבריתוישראל הלא רחוקה, אשר הקירבה אליה, ההפלגה ישירה ויחסית קצרה מנמל אודסה והעלויות הסבירות, הפכו אותה ליעד תיירותי ועסקי מבוקש במיוחד.
כלכלת אוקראינה – חשוב שתדעו• על פי נתוני 2019, לפני עידן הקורונה והפלישה הרוסית, צמח שיעור ההשקעות ב-19.9%, והתל"ג ב-3.6%.• באותה עת נערכה ממשלת אוקראינה לקדם 35 הצעות חוק לקידום הצמיחה הכלכלית במטרה לשבור את הסטריאוטיפ שדבק בה בעולם העסקי.- על פי ויקיפדיה, בשנת 2021, השכר הנומינלי הממוצע באוקראינה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר ב־₴14,282 (525 דולר) לחודש. בשנת 2018, העושר החציוני של המדינה למבוגר היה 40 דולר, אשר דורג מהנמוכים בעולם. באותה שנה כ־1.1% מהאוקראינים חיו מתחת לקו העוני הלאומיורק 5-15% מהאוכלוסייה האוקראינית סווגה כמעמד הביניים. נכון לספטמבר 2020, החוב הממשלתי של המדינה הוא בערך 52% מהתמ"ג הנומינלי שלה.- אוקראינה היא היצרנית הגדולה בעולם של שמן חמניות, דגנים, סוכר, דבש, ביצים ועופות, ושחקנית עולמית עתידית בשוקי הבשר והחלב.• אוקראינה היא בין יצואניות הדגנים וחומרי גלם לתעשייה הגדולות בעולם:o מייצאת גם זרעי חמניות וכותנה (הגדולה בעולם)o יצואנית החיטה השישית בגודלה ויצואנית התירס והשעורה הרביעית בגודלה בעולם.o היצואנית הרביעית בגודלה בעולם של ברזל ופלדה מעובדים למחצה המיועדים לשמש כחומרי גלם לתעשייה.
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB(סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבואוהיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
