המשק מתאושש – אלו המוצרים שהתחלנו לקנות ( ואיך זה ישפיע על השילוח מחו״ל )

המשק מתאושש – אלו המוצרים שהתחלנו לקנות (ואיך זה ישפיע על השילוח מחו"ל?)

על פי מדדים רבים, המשק מתאושש. לא מהר אמנם, כי זה לא יקרה ברגע, אבל בהחלט מתאושש (למעלה מ- 58% ב- 25 למאי לעומת 27% ב- 15 לאפריל על פי מדד ההתאוששות של 12N). אבל, ויש כאן אבל גדול, לא כל הענפים מתאוששים, לא כל משקי הבית מתאוששים, ולכן גם כל מה שנוגע לשילוח בינ"ל, מתאושש בהתאם.

אז מה קורה בענפים השונים המתאוששים:
מזון – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 125% וזאת לעומת 71% ב- 15 לאפריל. הקפיצה מסמנת את החזרה לשגרה, ואולי גם את החג שבפתח אבל אין ספק שענף המזון הוא אחד הבודדים שבאמת החזיק את הראש מעל למים ואף למעלה מכך כמעט לאורך כל התקופה. זהו ככל הנראה גם אחד הענפים שימשיכו עם יבוא לישראל ללא שינוי, למעט התאמות, כמו למשל של מוצרי מזון עממיים יותר, בהתאם לרוח התקופה ולמצב הכלכלי.

ביגוד והנעלה – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 127% וזאת לעומת 29% ב- 16 לאפריל. מה רצו הישראלים לרכוש מיד בתום הסגר? בעיקר נעלים ובגדים לילדים ולתינוקות שצמחו בחודשיים בהם היינו בהסגר. והיום, מעט אחרי, נרשמת עליה של עשרות אחוזים, גם בזכות חזרה של מועסקים לעבודה וחזרה לביטחון כלכלי חלקי וגם לאור פתיחתן של חנויות נוספות, כולל בקניונים, והגעתו של הקיץ – מרענן המלתחות האולטימטיבי. אז גם כאן נכון שהרשתות תאלצנה להיפטר מקולקציות החורף, אבל עדיין יבוא מחו"ל, ובעיקר יבוא אופנה מאיטליה – ממשיך להיות הכרחי.

מוצרי חשמל ואלקטרוניקה – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 108% וזאת לעומת 42% ב- 15 לאפריל. גם כאן שבו ההוצאות לרמה של לפני המשבר. ומי תרם לכך? ההוצאות על מזגנים כמובן, ובמיוחד לאור החום, וההוצאות על מוצרים לבית – אותו גילינו במהלך הקורונה. אז חנויות מוצרי החשמל שבו לעבודה כמעט כרגיל וכך גם יבוא מוצרי חשמל צפוי לעלות.

פארמה וציוד רפואי – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 100% וזאת לעומת 61% ב- 15 לאפריל. כשהמשבר הוא משבר בריאותי אין ספק שתחום הפארמה לא יכול לקרוס. יבוא מסכות, יבוא כפפות, יבוא מכונות הנשמה ועוד ועוד השאירו את מדד ההוצאות על פארמה גבוה וגם היום הענף לא שוקט על שמריו. לא רק יבוא פארמה אלא גם יצוא מסכות מישראל (כתוצאה מהצטברות עודפים או ייצור לשם יצוא).

סימני התאוששות:
מזון מהיר – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 46% וזאת לעומת 11% ב- 15 לאפריל. כשאסור היה למכור, להתקהל, לפתוח חנויות וקניונים גם עסקי המזון לא עבדו כרגיל ומסעדות רבות אשר ניסו את כוחן במשלוחים גילו שהדבר לא כדאי ומסורבל. היום, כשהשוק נפתח, נרשמת התאוששות מסוימת אשר יכולה לתרום להמשך יבוא מוצרים הנדרשים לשוק זה.

ריהוט – אז ראינו את הישראלים מחכים בתור לאיקאה וכבר ידוע לכל שמעבר לבישול עסקנו בתקופת הקורונה בסידור ועיצוב הבית. בימים אלו נודע שישראלים רבים יקצו תקציב נוסף לעיצוב ושיפוץ הבית וזאת כחלופה לנופש מתוכנן, בעיקר בחו"ל.

עדיין לא אופטימיים:
נופש – על פי המדד, שיעור הוצאות הישראלים ביחס לשגרה (באחוזים) ב- 25 למאי הגיע ל- 19% וזאת לעומת 4% ב- 15 לאפריל. השבוע נפתחו חלק מהמלונות והצימרים ובעיתונות צוין כי מלונות הבוטיק מלאים! הכצעקתה? לא ברור. יש מי שירשה לעצמו להגיע למלון בוטיק ולשלם מעט פחות מבעבר ואחרים יראו חופשה, או מקסימום כמה ימי חופש רק בעוד שנה או שנתיים. על טיסות לחו"ל עדיין לא מדברים (אמצע יוני? יולי?) מה שבטוח הוא שהשוק הזה משפיע על מועסקים רבים כמו גם על שוק הבידור, שוק המזון, שוק התעופה ושווקים נוספים.

מסעדות – ימים ראשונים לפתיחת המסעדות תחת מגבלות משרד הבריאות והמסרים מבלבלים. מחד – מסעדות המדווחות על שולחנות מלאים לימים הקרובים ומאידך מסעדות אשר לא שרדו והודיעו על סגירה. עצוב לראות מסעדות סגורות וגם כאן צפוי שהענף יתאזן סביב הביקוש, הן מבחינת מוכנות הלקוחות לשלם ולהגיע והן ברמת הכדאיות של בעל העסק לפתוח, לשלם משכורות ולהמשיך לרכוש וליבא מוצרים לעסק.

בילויים – אז המלונות נפתחו, הבריכות הצטרפו אליהן, וגם המסעדות מזמינות את הסועדים הראשונים. אבל הופעות, פסטיבלים, אירועים המוניים ודומיהם עדיין רחוקים מלחזור לשגרה.

אז היציאה ממשבר הקורונה (מאי קורונה) כבר כאן אבל חשוב לזכור:

• יש להיערך לגל נוסף שהשפעתו מבחינת תחלואה ומבחינת המשק יכולה להיות חריפה יותר
• במשק עדיין 24% מובטלים אשר מקטינים את הצריכה ואת היבוא
• הממשלה עדיין לא הזרימה למשק סכומים אשר יכולים לגרום להתאוששות משמעותית, כזו שתבוא לידי ביטוי בצריכה.
• אלפי עסקים קטנים נמצאים במשבר, וכתוצאה מועסקים אינם חוזרים לעבודה ואינם צורכים כבעבר.
• נזכיר את הנתונים שכבר ציינו במאמרים קודמים: ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-23.5%, ההשקעות שלא למגורים ירדו ב-15%, הצריכה הפרטית הכוללת: 20%-, התכווצות התוצר ב- 2020 (תחזית): כ- 5%, צמיחת התוצר 2021: 6.8% (לעומת תחזית של 8.7%).

לסיכום, כדי שנראה התאוששות ביצוא – אחד המדדים המשמעותיים בצמיחה, עלינו לראות שינוי לטובה במדדים הבאים: שעור המובטלים, שעור העסקים בקשיים, תנועת הלקוחות לעסקים, שעור ההוצאות של הישראלים, סך יצוא הסחורות והשירותים (ירד ב-5.9%) יצוא היהלומים (ירד ב-31.9%), ההוצאה הציבורית (ירדה ב-10.3%) ועוד.

הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.