לא בפעם הראשונה במהלך השנה האחרונה שאנחנו מתמקדים בשוק המזון העולמי ואתגריו, אולם מה זה בדיוק אומר היום, כאשר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה כבר אינה חדשה אלא מתקבעת כסוג של עובדה בשטח, כאשר הקורונה כמגפה, כבר מאחורינו, וכאשר יוקר מחייה ומשבר כלכלי עולים לכותרות חדשות לבקרים.
לרגל יום המזון העולמי אשר חל ב- 16 לאוקטובר יודגש כי מזון הוא מוצר הצריכה הבסיסי והמשמעותי מכל. הוא משפיע על אורח ואורך החיים, אופיים ואיכותם. לצד העובדה שסל המזון הוא בין הסעיפים היקרים בהוצאה המשפחתית בישראל והמשבר הגלובלי המעיד על חוסרים או עיכובים עתידים נוספים, מתחילה להתגבש הפנמה שיתכן שאפילו התפריט והרגלי צריכה המוכרים יצטרכו להשתנות.
כבר עכשיו יש להקדים ולומר שהזמן שביסס את המשברים הוא גם זה שאפשר לפתרונות רבים לצוץ ואף להשתרש ככאלו שילוו אותנו שינם רבות ולכן, לצד הצגת אלמנטים מרכזיים בבעיה, נציג גם פתרונות.
אז זה מה שקורה – הבעיה:
– דשנים: המלחמה באוקראינה העמיקה את משבר הדשנים העולמי וכתוצאה מחירי הדשנים עלו, ב- 200%, החקלאים החלו לחסוך בשימוש בדשנים, החסכון הוביל לירידה בתפוקת היבולים ולעליה במחיר (ארה"ב לדוגמה נאלצת לשלם 80% יותר על דשן במהלך 2022), והאספקה העולמית משתבשת, בעיקר לאור העובדה שאוקראינה הנה אחת מיבואניות התבואה המרכזיות בעולם.
– מה המחסור עשה לאפריקה? על פי כלכליסט, 14 מדינות מייבאות יותר ממחצית החיטה שלהן מרוסיה ואוקראינה והגרעון בחיטה מגיע כיום לשני מליון טונות. המכון הבינלאומי לחקר מדיניות המזון (IFPRI) בקניה מעריך כי עליית מחירי הדשנים תוביל לכך שעוד 1.4 מיליון אנשים ירדו אל מתחת לקו העוני.
– שיחת היום: המחסור בדשנים הפך את משבר המזון לשיחת היום גם בפתיחת הכינוס השנתי של נשיאים, ראשי ממשלה ובכירים נוספים בעצרת הכללית של האו"ם, כאשר מזכ"ל האו"ם אמר: "ללא פעולה כעת, המחסור העולמי בדשנים יהפוך במהירות למחסור עולמי במזון".
– משבר האקלים: כבר עכשיו ברור כי משבר האקלים גורם למחסור במקורות מים זמינים, במיוחד באזורים מסוימים, להידלדלות בקרקעות פוריות לגידול מזון, ולפגיעה בתוצרת החקלאית כתוצאה מפגעי קור וחום קיצוניים. וזו רק ההתחלה.
פתרונות
לאחר שנסקרו חלק מהגורמים למשבר המזון עולמי, להשלכות על הצלחת והתפריט של כל אחד ואחת מאיתנו, ולעתיד שהופך פחות ופחות צפוי, יוצגו מספר פתרונות העולים בישראל ומחוצה לה:
– תוצרת מקומית: אחת המגמות החזקות כיום היא חיזוק תוצרת מקומית חקלאית ותעשייתית על פני ייבוא, במקביל ליצירת חוסן ובטחון תזונתי המתבסס על מאגרי מזון קיימים. היתרונות המרכזיים: צמצום ההתבססות על ייצור חיצוני ושילוח.
– שימוש יעיל במזון ומניעת בזבוז: יצירת שרשרת ייצור, שיווק ושילוח יעילה, מבוססת על תמחור דינמי, תאריכי תפוגה ראליים ועידוד שיטות חקלאות מקיימות וטכנולוגיות לשיפור עמידות המזון.
– מינימום פגיעה באקלים: ייצור מזון שישפיע פחות על משבר האקלים ויצמצם פליטות.
– טכנולוגיות ישראליות רבות מפותחות גם בימים אלו. חלק מהיוזמות כבר הוצגו, פותחו ואף זכו לתשואות:
o 'לביא ביו': טכנולוגיה חדשנית המבוססת על ביולוגיה, בינה מלאכותית וביג דאטה המגדילה ושומרת על יבולי החיטה.
o :Wilk פועלת בצומת של ביו־טק ופוד־טק, ומפתחת טכנולוגיות לייצור חלב אם אנושי וחלב מן החי. החברהמחזיקה בפטנט על תהליכי ייצור במעבדה המשכפלים את התאים מייצרי החלב של בני אדם ויונקים אחרים ליצירת 100% חלב ורכיבי חלב אמיתיים במעבדה.
o ביו דבש: פתרון למחסור בדבורים המאפשר לייצור דבש ללא דבורים, ובאופן ידידותי לסביבה.
o השקת מרכז פודטק למחקר ולפיתוח של האוניברסיטה העברית: ייצור חממה רעיונית ומחקרית אשר תספקפתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון המזון.
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB(סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבואוהיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
