הקורונה כנראה הייתה רק הטריגר… יחסי סין-ארה"ב שוב עלו על מוקש ולא ברור מה צריך עוד להיעשות או להיאמר כדי שהוא באמת יתפוצץ. כך או כך ההשלכות על השילוח הבינ"ל גולשות אל מעבר ליבוא – יצוא בין שתי המדינות, ומשפיעות על העולם כולו, גם על ישראל.
התחדשות מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין (המגפה החדשה – ישנה)
לאחרונה התבשרנו כי האמריקאים הודיעו על שינוי בתקנות היצוא כדי "לפגוע בוואווי". זה קורה מיד לאחר שרבים מבקרים את ההתנהלות של הנשיא טראמפ במשבר הקורונה וככל הנראה גם לבחירות הקרובות בארה"ב השפעה על המהלכים, אבל במקרה זה הסינים מגיבים בהתקפה ושתי המעצמות חוזרות למלחמת הסחר שמשמעותה בין היתר הרבה כסף, יוקרה ושליטה עולמית.
מערכה ראשונה – תזכורת
'דרך המשי' של סין היא הבסיס למעמדה המודרני של סין בעשורים האחרונים והיא רק חלק מביסוס מעמדה הגיאופוליטי באמצעות יצירת גוש סחר 'אירואסיה' שמוקדו בסין ולא בגושים האירופי והאסיאתי שאמריקה היא המוקד שלהן.
לאור חיזוק מעמדה העולמי של סין הצהירה ארה"ב, באמצעות נשיאה טראמפ, כי היא מחפשת שיתופי פעולה אסטרטגיים ולא שליטה. כך מתחילים האמריקאים לבלום את הסינים ולצד הטלת מיסים על יבוא מסין הם מספקים אלטרנטיבות מגוונות. ארה"ב מפתחת תשתיות נוספות ופותחת דלתות המחזקות את האלטרנטיבות לענק הסיני. סיומו של השלב בחתימה על הסכם הביניים "שלב 1" בין המעצמות.
מערכה שנייה
הסבב השני של המלחמה, במיוחד עתה, לאור משבר הקורונה העולמי, מציב במרכז נושאים כמו ריגול, סייבר והגנה על מידע, אבל בפועל, משבש סדרי עולם בכל הנוגע ליבוא ויצוא, בעיקר מבסיס הייצור העולמי בסין.
המתח החל בהאשמות כנגד סין אשר נתפסה בשלבים מסוימים כאחראית על התפשטות הנגיף בעולם. הנשיא טראמפ לא חסך ברמזים, וזאת בנוסף להאשמות והפסקת המימון לארגון הבריאות העולמי. המתח המשיך בכך שככל הנראה סין אינה עומדת בהתחייבויותיה לרכישת סחורות מארה"ב בהיקף של 200 מיליארד דולר מעל ההיקף של 130 מיליארד ב- 2017 (טראמפ לא מפרגן לסין הנחות בגלל הקורונה) וכעת גם לאור המתרחש בהונג קונג. גם דעת הקהל בארה"ב אינה רואה באור חיובי את הסינים, ונראה כי כל אלו חוברים למתיחות / מלחמה של ממש.
ואולי זו בכלל לא הקורונה אלא הנושא הטכנולוגי אשר מהווה בסיס למלחמה בין המעצמות, ובסיס לחרדה של אמריקה מההשלכות הביטחוניות הנגזרות משליטה של חברות סיניות בתשתיות תעבורת הנתונים.
השפעות והשלכות על קצה המזלג
הממשל האמריקאי מחפש דרכים לעודד חברות מקומיות להעביר יצור ושרשרת אספקה מסין לארה"ב "נעשה כל שביכולתנו על מנת לממן את עלות המעבר במלואה לעסקים שיחזרו לייצר בארצות הברית", אמר היועץ הכלכלי של טראמפ, לארי קודלו.
סין העלתה מכסים על יבוא אמריקאי בדיוק באותם התאריכים שבהם ייכנסו לתוקפם מכסים חדשים של ארה"ב על סחורות סיניות.
נפגעים עיקריים – חברות רכב גדולות בארה"ב, המגזר החקלאי בארה"ב ועוד
חברת דירוג האשראי פיץ' מעריכה שהרחבת המכסים אל סחורות סיניות בהיקף נוסף של 300 מיליארד דולר תגלח 0.4% מהצמיחה הכלכלית העולמית.
התפתחותה המחודשת של מלחמת הסחר צפויה להשפיע על ענפים וחברות רבות לא רק בארה"ב ובסין אלא בעולם כולו, והיקף ההשלכות תלוי כמובן בהיקפה ובעומקה של המלחמה.
הזווית הישראלית
רק לאחרונה התבשרנו כי ארה"ב ביקשה מישראל לא לאפשר לסין להפעיל טכנולוגיית סלולר דור 5, וזהו רק קצה הקרחון בלחצים אשר מפעילה המדינה על ישראל שלא להשתמש בציוד סיני. אין ספק כי זהו רק סבב נוסף במלחמה בין הגושים ורק לעתיד הפתרונים בנוגע להמשך הדרך.
לסיכום,
ארה"ב יכולה ללחוץ על בני בריתה לצמצם את הסחר עם סין, ומי שישתף פעולה יחפש חלופות גם בבנגלדש, הודו (אשר גם איתה יש לארה"ב סכסוך על אש קטנה) פקיסטן, מלזיה ואינדונזיה, ויאטנם והפיליפינים ובשלב השני – אפריקה השחורה ומרוקו.
דעיכתה של סין, מבחינת אטרקטיביות למערב כמובן, מקבלת משנה תוקף לא רק ממלחמת הסחר עם ארה"ב. סין של היום פחות 'רעבה', שכר העבודה בה עלה, הכלכלה בה עוברת מכלכלה מוטת יצוא ותעשייה לכלכלה המבוססת יותר על צריכה פרטית ומגזר השירותים, וזאת כאמור ל"מפעלים" שמייצרים לעולם במקומות קרובים יותר, מהם שילוח בינ"ל זול יותר.
אז האם עידן סין לקראת סיום? אין ספק שמדובר בתהליכים ארוכי טווח, אולם לנשיא טראמפ, כל עוד הוא בשלטון, אפשרות להשפיע ולהוביל שינוי, במיוחד לאור הרוח הגבית מתושבי היבשת. אולם האם כל העולם ילך אחריו? איך יראו מלחמות סחר עם מדינות קטנות יותר? האם יווצרו גושים 'בעד' ונגד' הסחר מסין? ומה יקבע בסוף, הטכנולוגיה והמחיר או הפוליטיקה?
מאת שי חיות
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
