מה לא נכתב על הכאוס המתגבר והולך בענף התובלה הימית מאז פרוץ הקורונה? כנראה שכבר הכל. העיתונות הכתובה ומדיות נוספות מדגישות לא אחת את המגמות אשר החלו בתחילת המגפה אשר עיקרם – ביקושי שיא למוצרים מסוימים, התגברות מגמת הקניות ברשת ומחסור ושיבושים בתובלה הימית. הביקושים הגוברים לצד ההיצע בשילוח תקין, גורמים לשבירת שיא אחר שיא בעלויות התובלה, בעיקר ממזרח למערב.
ביקושים – במה? על שום מה, ולמה? תזכורת מתקופת הקורונה…
אז בישראל חווינו כמה וכמה סגרים, ארוכים יותר או פחות, אבל אין ספק שכולם עשו שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה. יותר בבית, יותר לבד, יותר משעמם, יותר רואים את הבית (על חסרונותיו), וכן הלאה וכן הלאה.
מזון – ההיסטריה הראשונה הייתה כמובן בתחום המזון, כי אם אנחנו צריכים לאכול רק בבית (ולא בעבודה, במסעדות או בעזרת ה- take away), ואם כולם אוכלים בבית (כי אף אחד לא בעבודה, בגן, בבית הספר או בבילויים אחרים), הרי שגובר הרצון ונוצרת הדרישה של בני הבית ליותר אוכל, יותר גיוון ובדרך כלל יותר קלוריות. 4 או 5 ארוחות ביום, לצד אי הוודאות מהצפוי הולידו ביקושי שיא למזון, תורים לא הגיוניים ברשתות השיווק שפעלו ללא הפסק, פריחה של תעשיית המתכונים ברשת ובטלוויזיה וכמובן עלייה חסרת פרופורציות בהוצאות על מזון. כי גם אם אנחנו בחל"ת, וגם אם לא ברור אם נחזור ממנו, לאכול כולם צריכים, ורצוי עכשיו.
אז למעט באופן נקודתי ולמעט היסטריות לא מוצדקות, העם בישראל לא באמת סבל ממחסור במזון, אבל בתחומים אחרים הביקוש הגבוה לצד ההיצע הקבוע שהתדלדל לאור העיכובים ביבוא, בהחלט הובילו לחוסרים:
מוצרי ספורט – כאשר סגורים בבית, עולים במשקל, משתעממים וחוששים ממצב הגוף והנפש כולם פתאום מתחילים לעשות ספורט. וכאשר הפרוייקטור מאשר שזה חוקי ואפילו רצוי, מספק הדבר תירוצים ליציאה מהבית גם לכל בטטות הכורסא. אז מה עושים? נכון שחדרי הכושר היו סגורים אבל להזמין אביזרים לספורט ביתי כולנו התפתינו, לקנות עוד אופני כושר שכנראה ישמשו כקולב, עוד נעלי ספורט וכמובן עוד ועוד בגדי ספורט, כי אם כבר יוצאים רק בשביל זה מהבית אז כדאי שנראה FIX!
מוצרי פנאי – עוד ענף שפרח בתקופת הקורונה ולאחריה הם מוצרים הפנאי לבית כגון ג'קוזים, בריכות ביתיות יקרות יותר או פחות, מטבחי חוץ וברביקיו במחירים שערורייתיים ועוד כהנה וכהנה פינוקים לחצר ולגינה שיכולים לעשות לנו טוב בנשמה ודי רע בכיס. ואם מדברים על פנאי אז לא ניתן להתעלם מהביקוש ההיסטרי למשחקים לילדים אשר גאה בתקופת הקורונה. מי מאיתנו לא ניסה להזמין פאזל למשל וגילה שפתאום כל עם ישראל בין המרכיבים, או ספר- וגילה שכולנו תולעי ספרים?
ומה עוד אפשר לעשות בבית? אז כמובן – הום סטיילינג. כל מי שלא שהה בביתו 24 שעות ברצף בעבר גילה פתאום את כל הפגמים, התיקונים והשינויים שיש לבצע. רבים לא היססו וניצלו את תקופות הסגר לשיפוץ יקר יותר או פחות. מה קנינו כדי שדלת אמותינו יראו טוב יותר? אז כמובן – ריהוט, צבע, דשא סינטטי לגינה, מטבח חדש, כלי נוי ומה לא… בחלק מהשיפוצים שולבו מכשירי חשמל חדשיםאשר במקרים אחרים נקנו אך ורק כדי לגרום לנו להרגיש טוב יותר במקום שבו אנחנו נמצאים כמעט בעוצר יציאות… קנינו טלוויזיות גדולות יותר, מדפסות ומחשבים רבים וטובים יותר שאזלו עד מהרה ושמחירם האמיר פלאים (בגלל העבודה ובגלל הזום של הילדים), קנינו עוד שואב אבק משוכלל, ועוד גאג'ט למטבח, בו שהינו לפעמים חצי יממה ויותר.
בכל הענפים שתוארו חווינו גם ביקוש וגם מחסור בתקופת הקורונה. חלק מההרגלים שנרכשו בתקופת הקורונה אומצו על ידי רבים (אוכלים יותר בבית, גם כי אין כסף, מתאמנים לבד, כי למה לי מאמן על הראש? ועוד ועוד). היום, כאשר לפחות במדינת ישראל חווים התאוששות, עדיין לא נפטרנו לחלוטין מכלכלת הקורונה. המחסור במכולות ובספינות תובלה, הדילוג על נמלים, צווארי הבקבוק, הבעיות המקומיות (כגון שיבושי העבודה בנמלים)… כל אלו מובילים לחוסרים בתחומים נוספים.
חוסרי פוסט קורונה, מה, על שום מה ולמה?
ברזל לבנייה (וגם עץ, אלומיניום ונחושת) – לפני כשבועיים פורסם בביזפורטל כי מדד תשומות הבניה (המדד שמאגד את העלויות הנדרשות לצורך בניית דירה) עלה במאי האחרון ב-0.7% , דבר אשר ישפיע על העלות הסופית של רוכשי דירות 'על הנייר'. המדד, המורכב מהחומרים הנדרשים לבנייה, כולל גם את הברזל לבניה, שרשם עליה של 8.5%, ורשתות ברזל שעלו ב-6.9%. אז הביקושים בבניה בכלל ובבנייה למגורים בפרט עולים אבל השבתת המפעלים וקווי היצור, לצד בעיות השילוח הידועות הובילו להתייקרות מחירים ולמחסור. אחד מהיבואנים ציין לאחרונה כי "בתוך האוניות בנמל יש יותר מ–200 אלף טונה ברזל שהוזמן ומחכה. בישראל הצטברו חודשים של איחורים באספקות ברזל והדבר מעכב את הבנייה". חוסרים נוספים לענף הבנייה ולענפי הייצור האחרים כוללים גם חוסרים בנחושת, עץ ואלומיניום. כך למשל עלו מחירי קורות העץ בעולם מאז תחילת המגפה בלמעלה מ- 250%.
חוסרים נוספים נרשמו בדיוק בתחומים בהם צפינו ביקושים גואים בתקופת הקורונה: למשל, כפפות לטקס לשימוש רפואי, תבואות, מוצרי פלסטיק, גבס גולמי, מוצרי סידקית (גומיות לשיער ומספריים)ומוצרי בישול ואפייה. ירון צפדיה, מנכ"ל משותף בניופאן, צוטט כשהוא מציין שהחברה סגרה "שנת שיא במכירות של KitchenAid". צפדיה התייחס לגידול של 70% במכירות של מותג המיקסרים מארה"ב בשנה האחרונה, לחוסרים הרבים שנרשמו ול'רשימותההמתנה הבלתי נגמרות'.
למעלה מ- 7,500$ למכולת 20 רגל ביולי
סיבה נוספת לחוסרים היא צמצום ביבוא המקביל אשר הרלוונטיות שלו הולכת ופוחתת למרות הביקושים. צביקה גיור, מבעלי ניופאן,ציין כי "יבואן מקביל גם לא 'ישתגע' ויטיס לכאן מוצרים באוויר בעלות גבוהה, וגם לא ישלם מחיר מטורף להובלה במכולות מסין שהתייקרה מ-2,500 דולר למכולה ל-10,000 דולר כדי לתת מענה לשוק גם במחיר הפסד. הרבה יבואנים קטנים של סטוקים נעלמו מהשוק".
ואם כבר מדברים על מחירי ההובלה אין ספק שהמחירים רק ממשיכים לקבוע שיאים – שליליים – חדשים, ואם ביוני 2020, בראשית משבר הקורונה, מחיר הובלת מכולה בגודל 20 רגל מסין הגיע ל- 1,135$, הרי שהיום המחיר נסק ל- 7,600$ (דיווח יבואנים לאיגוד לשכות המסחר).
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB(סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
