האם זה קרטל, האם זהו רק 'שוק ריכוזי', או האם אנחנו צריכים לברך על שיתופי הפעולה המאפשרים לכולנו לעשות שימוש באותם המשאבים ולייעל את תהליכי השילוח?
בכתבה זו נתחיל בפריסת הנתונים הידועים כיום על השוק, החברות הפועלות בו, עליות הרווחים שהתרחשו וגם הרווחיות שהפכה חלק מהחברות העשירות בתחום הספנות לעשירות הרבה יותר- דווקא בתקופת הקורונה.
נתונים מעניינים על שוק הספנות. האם ידעתם? ומה זה בכלל אומר?
– מאז פרוץ מגפת הקורונה עלו מחירי ההובלה הימית בכ- 770%.
– חמשת החברות המחזיקות במרבית שוק התובלה הימית הן MSC, MEARSK, CMA CGM, COSCO HAPAG LIOYD (סה"כ 66%).
– 85% מיכולת הספנות הגלובלית נמצאת בידי 10 חברות בלבד.
– 9 תוך 10 החברות הנ"ל מאוגדות בגושים וחולקות לו"ז ומקומות פנויים באוניות וזאת בניגוד לסוף האלף הקודם אז שלטו בשוק פי שתים חברות אשר החזיקו רק ב- 50% מיכולת השינוע.
– שליחת מכולה בת 40 רגל מאסיה לארה"ב לעתה לפני כשנה 20 אלף דולר, וזאת לעומת 2,000 דולר לפני מספר שנים. השנה התייצב המחיר על כ- 14 אלף דולר.
– שליחת מכולה מסין לאמריקה צפויה להגיע ל- 30 אלף דולר.
– גם בארץ המצב לא שונה. מחיר ההובלה של מכולה לישראל קפץ פי 10 בשנת 2021. כן כן, מ- 2,000 דולר ל- 20,000 דולר.
– על פי עדני סימקין, מנכ"ל MSC ישראל, רק 20% מהצי מגיע בזמן לנמלים.
– רווחי חברות הספנות עמדו ב–2021, על 150 מיליארד דולר, פי 9 ביחס לשנה הקודמת.
– חברת מארסק הדנית, תאגיד הספנות השני בגודלו בעולם, הרוויחה בשנה שחלפה רווחים השווים לכל רווחיה ב–9 השנים הקודמות, במקביל עלו מניותיה ב–58%.
– חברת צים הישראלית רשמה ברבעון השלישי של 2021 רווח תפעולי חסר תקדים של 4.65 מיליארד דולר (פי 9 מהרווח שרשמה ב–2020).
– מתקופת הקורונה גוררות מדינות העולם 'צרות' הכוללות מחסור בכח אדם, קווי יצור עמוסים (סין בעיקר) ומחסור בחומרי גלם, מכולות וציוד פריקה.
אם חשבנו שתקופת הקורונה שברה כל שיא במחירי ההובלה הימית, הרי שנראה כי ב- 2022 העליות קשורות יותר בגורם האנושי כאשר ברקע מלחמות, אינפלציה, שוק רותח, אינפלציה מאיימת. ומלחמת סחר בין ארה"ב לסין שר אינה משאירה מקום לתחרות הוגנת.
נכון, בעליות המחירים של השבועות האחרונים נהוג להאשים את המלחמה, את הרוסים או האוקראיניים ולעיתים את שניהם אולם בפועל, כאשר רק חמש חברות שולטות בשני שלישים משוק ההובלה הימית כל העוסקים במלאכה חייבים לשאול את עצמם האם אנחנו משתפים פעולה עם קרטל או האם השוק הריכוזי של היום יהפוך לקרטל של מחר. חשוב לציין כי אם כבר במהלך הקורונה דובר עלתיאום מחירים בין החברות המעטות ששולטות בשוק, לאחרונה גם רשויות הגבלים העסקיים במספר מדינות, כולל זו האמריקאית, מתחילות לבחון ברצינות התערבות בשוק, שאולי הפך ל'רווחי מידי'. הזינוק במחירים גרם לחברות רבות לחוסר יעילות במקביל לעלייה במחירים. איך זה קורה? מפעלים שמייבאים אלפי מכולות בשנה, והתמודדו בקורונה עם ביקושים גואים, נאלצו בשל מחירי המכולות להתחיל בשינוע של סחורות באוניות מטען כלליות. זול יותר אבל משמעותית הרבה פחות יעיל. במקום מכולה שמרכזת את המטען הוא מפוזר בעשרות אוניות קטנות שצובאות על הנמלים והפריקה יכולה להסתכם במספר שבועות במקום במספר שעות.
לסיכום ניתן לומר כי כל עוד לא תהייה התערבות של ממשלות אשר להן אינטרסים מובהקים להגן על היצור והיצוא המקומי לא נראה ירידת מחירים ממשית ובינתיים לא נראה כי עולם הספנות והחברות הבינ"ל שבו מאותגרים על ידי ממשלות. מה יקרה כאשר לא יהיה מחסור בכח אדם? כאשר לא יחסרו חומרי גלם? האם אז ההתנהלות מול חברות הספנות תהייה הוגנת ונצפה להורדת מחירים? בהנחה ובטווח קצר לא ניווכח בירידת מחירים משמעותית נהייה עדים לפשיטות רגל, לא חלילה בקרב ענקיות הספנות אלא בענפים רביםאחרים. והמצב הכלכלי? הוא עלול להיות קטסטרופלי ולהוביל למצב קשה הרבה יותר ואפילו למלחמות נוספות.
נתונים: איתן אבריאלThe marker שוק ההון, 06/03/2022
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
