אז נכון, קיווינו מזמן שזה יהיה מאחורינו, שהקורונה תהייה סיפור נשכח שאפשר פשוט להיזכר בו ללא נוסטלגיה. אבל לא, לנגיף ולווריאנטים תכניות משלהם וכולנו חווים ביום יום את תוצאותיו וסביר להניח ששניים מתוך שלושה אנשים שתפגשו ברחוב יתחילו את השיחה ב'אומיקרון' ויסיימו אותה ב'נמאס לי'. גם הכותרות בעיתונים, בטלוויזיה ובאונליין לא עושות טוב לאומיקרון ונראה שכל מה שהתת נגיף הזה מייצר הוא רק חדשות רעות. אבל מתחת לפני השטח מסתתר מצב מורכב הרבה יותר. מורכב מטוב וגם מרגע. אז קודם כל החדשות הטובות:
שיא ביצוא הישראלי ב- 2021
במשרד הכלכלה והתעשייה דיווחו כי ב- 2021 שיא כל הזמנים צפוי ביצוא הישראלי. על פי אומדני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, צפוי היצוא לעמוד השנה על סכום הנע בין בין 135 ל-140 מיליארד דולר המלמד על גידול של קרוב ל-20% לעומת 2020, כל זאת לצד הקורונה ולצד וריאנט האומיקרון.
על פי המשרד שנת 2021 הייתה שנה של שבירת שיאים: שנת שיא ביצוא הישראלי, שנת שיא בגידול בהיקף היצוא הישראלי תוך שנה אחת, יצוא השירותים עולה על יצוא הסחורות (וזאת לראשונה בהיסטוריה של כלכלת ישראל) – בעיקר בזכות הגידול המשמעותי בשירותי ההייטק והתחבורה.
לא רק דבש
כפי שנאמר האומיקרון לא הצליח לשבש את ההצלחות של ישראל בתחום היצוא אולם ברמה העולמית, וככל שנכנסים לעומקו של הגל החמישי בארץ, ובמיוחד בעולם, נראה כי בכל זאת מלמדים הנתונים העולמיים על האטה בצמיחה שהתחילה בסוף שנת 2021.
הבנק העולמי עדכן לאחרונה את תחזיות הצמיחה בעקבות התפרצות האומיקרון. ההאטה הכלכלית הצפויה ב- 2022 כוללת סיכונים רבים הנובעים מצווארי בקבוק בשרשראות האספקה, בדיוק כפי שארע בתחילתה של המגפה, כאשר בהמשך צפויה החלשות של מנועי הצמיחה וההשלכות כבדות המשקל תתגלינה במיוחד בטווח הארוך. על כך כולם מסכימים. 2022 לא צפויה להיות קלה מבחינת הכלכלה העולמית.
אז מה צפוי? − חוסר האחידות בגישה כלפי האומיקרון עשוייה ליצור תנודות בכלכלה העולמית. כך למשל בסין, הדוגלת במדיניות של 'אפס קורונה', הנהלים חמורים, ערים רבות נמצאות בסגר ונמלים רבים מתקשים לשנע מכולות. נמל נינגבו-ג׳ושאן מתקשה לשנע מכולות שכן רק פחות מרבע מהמשאיות הרשומות יכולות כעת להיכנס ולצאת לטרמינלים של המחוז שנכנס לסגר בעקבות התפרצות של נגיף הקורונה במפעל בגדים במהלך סוף השבוע.בנוסף, צוותי ימאים רבים בסין נכנסים לסגר של 7 שבועות עם חזרתם הבייתה, מה שמחריף מאוד את היכולת להתנהל עם צוותים פעילים באופן שוטף. − מחאות מקומיות של ענפים שונים, כגון המסעדנים, בעלי אולמות אירועים, מפיקים ושאר עוסקים בתרבות, גם בארץ וגם בעולם.− מתווי פיצויים המעוררים הדים וכותרות, משתנים חדשות לבקרים ובעקבותיהם מחאות, גם בארץ וגם בעולם.− מתיחות פוליטית סביב ההשלכות על כלכלת ישראל ועל מצב בעובדים והתעסוקה (אופטימיות של שר האוצר ליברמן מחד לעומת תרחישים מאיימים מארגונים כלכליים בינלאומיים מאידך). − דיונים על טווח הפגיעה בארץ ובעולם. כך לדוגמא צוין כי במדינות העולם טווח הפגיעה בצמיחה צפוי לנוע בין 0.2-(אופטימי) לבין 0.7- (פסימי) כך שהצמיחה העולמית לא תעלה על 4.1%. מצב חלק מהמדינות יהיה באופן מובהק גרוע יותר.
בנוסף לאלו צפוי שנראה שינויים בתחומי היבוא והיצוא, חיזוק של מגמת הרכישות הקמעונאיות באינטרנט, צמיחה של ענפים מסוימים לעומת דעיכה של אחרים ועוד ועוד.
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
