איך מניעים את המשק? מה מעודדים קודם – צריכה יבוא או יצוא ?

הנעת גלגלי הכלכלה הכרחית, בכך אין ספק. אולם גורמים רבים עשויים לשים 'מקל בגלגלי' ההתאוששות, החל מפתרונות לא מספקים של הרשויות, דרך שינוי התנהגות הצרכנים וכלה במצב כלכלי אשר יכול לגרור אותנו למטה במקום למעלה. אז מה בא קודם, הביצה או התרנגולת? מי יהייה זה שיוציא את הכלכלה מהבוץ? הצריכה? היבוא או היצוא?

יבוא, יצוא, צריכה ומה שבניהם
להגדיל צריכה פרטית
המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית היא ללא ספק הצריכה האחראית ל־54 אחוז מהצמיחה של המשק. "ישראל תוכל לייצר ולייצא אחרי שהשווקים שחטפו את המכה יתחילו לצרוך" אמר אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. הוא וודאי התכוון לצריכה של שווקים מחוץ לישראל, אך גם לאלו המקומיים.
כדי להחזיר את המשק לצרוך, ואין הדבר שונה בישראל מבכל מקום בעולם, צריך שלתושבים יהיה כסף לקנות לא רק מוצרי מזון ופארמה אלא גם ביגוד והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה, מזון מהיר (אשר התאושש יחסית מהר) אלא גם שתהייה להם יכולת לבלות, לצאת, לנפוש ולהוציא כסף על כל אותם הענפים אשר עדיין, באופן טבעי, מתקשים להתאושש.
כדי להניע את גלגלי המשק ולגרום לאנשים לצרוך פעלו הרשויות במגוון דרכים ובהם הזרמת כספים באופן גורף (500 ₪ לכל ילד), באופן ממוקד לעסקים קטנים ולמועסקים (מעט מדי ומאוחר מדי לדעת רבים), לשכירים (בדמות חל"ת, שהוא בהחלט נקודתי וכאשר הוא מסתיים מי יודע) וכן בתכניות לעתיד – הימנעות מהעלאות מיסים, ואפשרות לדילוג על תשלומי פנסיית החובה לתקופה מוגדרת במקביל להמלצה על פדיון של קרנות השתלמות, גם לאלו שלא הבשילו ל־6 שנים (להצעות האחרונות יש מתנגדים רבים). לצד הפעולות האלו נרקמות תכניות לעידוד השקעה לטווח ארוך שתניב תעסוקה ובכלל זה ביצוע פרויקטים של תשתיות לאומיות, תשתיות תיירותיות ועוד ועוד.
מי שעוד מעודד את הצריכה הן רשויות מקומיות רבות אשר פצחו בקמפיינים לצריכה מעסקים מקומיים (הגדילה עיריית תל אביב לעשות והשקיעה רבות בקמפיין בנושא).
אז כולנו היינו רוצים שהמצב יחזור לקדמותו אבל לא כך הדבר וצרכנים רבים מצהירים על שינוי בהתנהלות הכלכלית שלהם, מי מסיבות תקציביות ומי מסיבות אידאולוגיות (ובכלל זה קנייה של תוצרת הארץ על פני קניית מוצרים מיובאים). אחרים מצהירים שהם "לא צריכים כל כך הרבה בגדים ונעלים" וחבריהם, במיוחד לאחר הבישול האינטנסיבי בבית, מדברים על יותר בישול ביתי ופחות קנייה של מזון מוכן או מזון ממסעדות.

יצוא ויבוא
אז כפי שאמר אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, היצור והיצוא יתחילו לאחר שיבואו הביקוש והצריכה. וכל עוד מדינות העולם מתאוששות רק לאיטן, אם בכלל (חלקן כבר מתמודדות עם מה שמסתמן כ'גל שני של המחלה'"), אנחנו עלולים להיות עדים לביקוש מועט, צריכה מדשדשת ואף עליית מחירים, דבר אשר ללא ספק ישפיע גם על היבוא. היבוא והיצוא, שניהם גם יחד, מושפעים גם מסגירת נתיבי האוויר ולפיכך גם לשילוח אווירי (אשר נפח ניכר ממנו מגיע במטוסי נוסעים). גם פרופ' נאוה חרובי מבית הספר למנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה מדגישה את נושא העיכוב הצפוי ביבוא ומציינת כי "ליצוא יש משקל מאוד גדול בתוצר של ישראל ולאור המגיפה הגלובלית, מצבן הכלכלי של כל מדינות העולם ייפגע, וזה יקטין בצורה משמעותית את היצוא מישראל, ובעקבותיו יקטנו גם התוצר והצמיחה במדינה" (היינו – תעסוקה מועטה יותר, הכנסה מצומצמת לפרט, רמות גבוהות של אבטלה, חוסר יכולת להחזיר משכנתאות והלוואות, וכך, כגלגל חוזר – צריכה מועטה וכן הלאה.
אם מסתכלים על הנתונים, הרי שהם מחזקים את ההערכות: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני היצוא לפי ענף מצביעים גם על ירידה של 41.8% בחישוב שנתי. בחודש מרץ הסתכם היצוא ב־13.7 מיליארד שקלים ועם התפרצות הקורונה – כתוצאה מצמצום ניכר בתנועת המטוסים, מהסגר וההאטה בצריכה ומהמצב הכלכלי בעולם בכלל – ניכרה ירידה בכל הקשור בסחר בינ"ל. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית למשל, ירד מ- 36% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) ב־19% בחישוב שנתי.
ומה ייצאנו פחות כתוצאה מהקורונה? רכיבים ולוחות אלקטרוניים, תרופות, כימיקלים ומוצריהם, יצוא חקלאי כולל פרחים ועוד. גם ברוב מרכיבי יבוא סחורות חלה ירידה בעקבות הקורונה. במאמר קודם 'המשק מתאושש, אלו המוצרים שהתחלנו לקנות', עולה כי במאי התאוששו בעיקר עסקי הריהוט, הביגוד וההנעלה, המזון המהיר וחל שיפור מקל במצב הצריכה בענף הבילוי והמסעדות ולפיכך נראה כי אלו הענפים בהם צפוי כי היבוא, במיוחד כאשר המענה בארץ מצומצם יותר, יעלה. ואם מתמקדים במה שפחות התאושש – יבוא כלי התחבורה למשל צנח בלמעלה מ- 28 אחוז בחישוב שנתי, נתון המשקף את הירידה בתעסוקה המאטה את קניית כלי הרכב החדשים וגם את ההאטה בשוק רכבי הליסינג המושפע ישירות משוק התעסוקה, וזוהי רק דוגמה אחת.
גם כתוצאה מהפחתת צריכה של מוצרי צריכה קטנים סביר להניח שנראה ירידה ביבוא ולמרות שבישראל, בכל השנים, יש עודף יבוא על יצוא, גם בגלל חוסר הכדאיות ליצר בישראל ובמיוחד לאור העלויות הנמוכות בחו"ל, עכשיו רבים יחשבו פעמיים אם להוציא את הכסף. בנוסף, לא ברור אם עידן סין לקראת סיום, והאם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, וגם העובדה שמקור הקורונה מסין, עלולים לגרום גם לנו לחשוב פעמיים לפני שנרכוש מהמעצמה בה התרגלנו לקנות בזול. נראה כי בעתיד, למרות שיהיה לנו יותר כסף, נאלץ לשלם יותר.

לסיכום, היציאה ממשבר הקורונה (מאי קורונה) כבר כאן אבל ההשפעה על הצריכה, היבוא והייצוא גדולים וקשורים זה בזה:

  • כדי שנראה התאוששות ביבוא אנחנו תלויים גם בהתאוששות עולמית – גם בהעלמות הנגיף וגם בהתאוששות כלכלית.
  • גם כאשר תגיע ההתאוששות הכלכלית נראה שרבים יאמצו את 'הרגלי הקורונה' – צמצום והפחתת רכישות שאינן בגדר החובה.
  • אלפי עסקים קטנים נמצאים במשבר, וכתוצאה מועסקים אינם חוזרים לעבודה ואינם צורכים כבעבר.
  • במשק עדיין 24% מובטלים אשר מקטינים את הצריכה ואת היבוא.
  • הממשלה עדיין לא הזרימה למשק סכומים אשר יכולים לגרום להתאוששות משמעותית, כזו שתבוא לידי ביטוי בצריכה.
  • כדי שנראה התאוששות ביצוא – אחד המדדים המשמעותיים בצמיחה, עלינו לראות שינוי לטובה בשעור המובטלים, תנועת הלקוחות לעסקים, שעור ההוצאות של הישראלים, שעור העסקים בקשיים…

הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.

פוסטים נוספים

קטגוריות

פוסטים נבחרים

כל המאמרים נטענו
לא ניתן לטעון עוד מאמרים

גם אתם
נושמים וחולמים יבוא / יצוא?

הירשמו לעדכונים שלנו והפכו
את היבוא והיצוא שלכם ליעילים ומשתלמים הרבה יותר.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן