אף על פי שהפקק בנמלים מתחיל להשתחרר, עשרות אוניות עדיין תקועות מחוץ לנמלי ישראל וזאת למרות שלפחות מבחינתה של ישראל, הגל הרביעי של הקורונה כמעט מאחורינו והחמישי עדיין לא כאן. גם בנמלים נרשם שיפור- יש כמה חדשים ומחודשים, ולמעלה ממאה מועסקים זמניים התווספו כדי לשפר את המצב. אז כולם יודעים. מחירי השינוע הימי קפצו במאות אחוזים בשל היצע אוניות קטן, מחירי הנפט עלו, הפריון בנמלי המזרח נמוך כתוצאה מהקורונה ועוד ועוד… בפועל, כל אנייה מחכה בנמלי ישראל עד שבועיים בטרם היא נפרקת. במאמר זה ננסה לבדוק כמה עובדות כדי להתחקות אחר הסיבות.
כמה עובדות על מצב הפקקים בנמלים:− נכון לתחילת דצמבר 2021, מסופים שלמים בנמלי ישראל עומדים ריקים כשאוניות מחכות שבועות לפריקה.− כאמור, הסיבות העיקריות לפקקים הן עיכובים בראשית שרשרת האספקה: שינוע סחורות שמתעכב, עומס במקומות האחסון, ייצור תקוע במפעלים וכן הלאה…− סיבה משמעותית נוספת- גידול בביקושים לסחורות. מאז הקורונה בכל העולם החליפו צריכה של שירותים רבים בצריכה של מוצרים. צריכה של מוצרים וסחורות יש לשנע ממקום למקום… עד שלא נחזור לצרוך שירותים – מסעדות, בידור ועוד – ישמש הכסף הפנוי לצריכת שירותים ומשם הדרך לעומסים בנמלים קצרה.− מרבית האוניות שממתינות לפריקה הן אוניות הנושאות פלדות ורק מעט הן אוניות של תבואות, בעיקר מספוא (מזון לבהמות).− פקקי האוניות אמנם מתקצרים בעקבות סיום הזמנות לכריסמס, אבל צווארי בקבוק עדיין ניכרים לכל אורך שרשרת האספקה.− על פי גלובס, 30/11/2021 , בסוף אוגוסט הגיעה לנמל אשדוד Aegean Spire שהובילה עבור ADM תירס להאכלת פרות. בשל זמן ההמתנה הארוך עד לסיום הפריקה (מעל חודש) נקנסה היבואנית ב-900 אלף דולר. במילים אחרות: המוצר התייקר בכמעט מיליון דולר.− גם רציפים 8-7 ורציף הדלקים בחיפה אינם בשימוש וזאת למרות שכבר ב-25 ליולי השנה, נשלחה מנמל המפרץ בקשה למשרד התחבורה לתפעולם ובאוגוסט השנה נשלחה בקשה נוספת של נמל מספנות ישראל למשרד התחבורה להפעיל את רציף הדלקים. הבקשות, כאמור, טרם אושרו.− לנמל אשדוד גויסו 90 עובדים חדשים אשר הוכשרו בתהליך מזורז. − דוגמאות לירידה בעלויות השילוח הימי: משיא של 11,109 דולר למכולה במדד מחירי השילוח של בספטמבר, ל-9,351 דולר למכולה נכון לסוף נובמבר. המחיר בנתיב הסחר המשמעותי ביותר, אסיה לצפון אמריקה, ירד משיא של 20,586 דולר בספטמבר, ל-14,677 דולר כיום (גלובס, 4/12/2021). ניתן לציין בהקשר זה כי בשילוח האווירי יש דווקא עלייה במחירים: באוקטובר 2020 המחיר עמד על 6.69 דולר לק"ג, עד ספטמבר השנה המחיר זינק ל-11.80 דולר, והמשיך לעלות בחודשיים האחרונים לשיא של 13.89 דולר – יותר מכפול מאוקטובר בשנה שעברה (גלובס, 4/12/2021). העלייה במחירי השילוח האווירי נובעת מתכיפות השימוש בשילוח אשר עשוי לעמוד ביעדים של חג המולד, חגי קניות וכיוצ"ב אירועי דצמבר.
ההשלכות על המשק: − הפסדי ענק ליבואנים וליצואנים.− כפי שצוין בוועדת הכלכלה ב-1/12/2021, הנזק הכבד של העומסים בנמלים כלפי המגזר העסקי, נאמד כבר במיליארדי שקלים בשנה.− 0.1% מהאינפלציה השנתית, שצפויה לעמוד על כ-3% – בגלל הנמלים.− ההשפעה על האינפלציה השנתית משפיעה גם על סל המוצרים לצרכן וכמובן על יוקר המחיה. אין כמעט מוצר שמחירו לא עלה. החל מחומרי גלם כמו ברזל ונייר וכלה בצעצועים ומוצרי אלקטרוניקה.− מחסור חמור בחומרי גלם.− עלייה במחירן של סחורות ומוצרי צריכה. על פי אתר Camelcamelcamel העוקב אחר מחירים באמזון, מייבשי שיער התייקרו בין נובמבר 2019 לנובמבר 2021 ב-25%, מחבתות עמוקות ב-53%, שמיכות כבדות ב-32% וטלוויזיות 49 אינץ’ ב-90%. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בשנתיים האחרונות ב-7.4%, מתוכם 6.2% בין אוקטובר 2020 לאוקטובר 2021. בישראל, התחזקות השקל מול הדולר הגנה עלינו מרוב האינפלציה, שעומדת כעת על 2.6% בשנה האחרונה (גלובס 4/12/2021)
ההחלטה שהתקבלה בדיון וועדת הכלכלה:
בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון, כי גם משרד האוצר וגם משרד התחבורה יפעלו לפתיחתם המהירה של הרציפים הקיימים. בנוסף, דרש היו"ר כי תוארך העסקתם של 130 עובדים זמניים בנמלי חיפה ואשדוד לשנה נוספת.
לדברי מנכ"ל צים, הנמלים החדשים יגיעו ליעילות רק בעוד שנתיים וחצי. אולם כרגע, אין צפי להגעת רכבות לנמלים החדשים גם בתום תקופת היעד ולפיכך גם התשתיות שאמורות היו להיות מוכנות לא צפויות לעמוד בלו"ז. נכון, זהו תהליך ואין ספק שהנמלים אינם יכולים להגיע למקסימום יעילות מספר חודשים מפתיחתם, אולם ניתן היה לקוות כי לאחר תקופה בה כל בעלי העניין למדו את האתגרים של התקופה שחלפה יהיה שינוי לטובה והוא אף יבוא לידי ביטוי בתקופה קצרה יותר. מדוע לא אושרה הפעלתם של הרציפים שאינם בשימוש? מדוע לא ניתן היה להקל על המצב ולשחרר מעט את הפקק באמצעות מענה לשימוש בתשתית שכבר קיימת? נותר לקוות שהחלטות הוועדה תקדמנה את פתרון הבעיה. ובינתיים בעולם מוצעים פתרונות נוספים המתמקדים בבניית ספינות נוספות, ייצור מוגבר של מכולות, גיוס מחודש של נהגי משאיות ועוד.
הכותב הוא מומחה לשילוח בינלאומי, בעלים ומנכ"ל של חברת COB(סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.
