נפתח חמ״ל של התאחדות התעשיינים המסייע לתעשיינים במצוקה

ב- 15 למרץ 2022, לאחר כשלושה שבועות מפרוץ המלחמה במזרח אירופה, נפגשו נשיא התאחדות התעשיינים  ושגריר אוקראינה בישראל. מטרת הפגישה הייתה לדון בסיוע הומניטרי ולפליטים אשר יגיעו לישראל ויבקשו להשתלב בתעסוקה במהלך שהותם במדינה.

"נסייע לפליטים מאוקראינה למצוא תעסוקה בישראל"

השרה אורנה ברביבאי פנתה לשרת הפנים איילת שקד בבקשה לשנות את המדיניות הקיימת ולאפשר את העסקתם של העובדים, גם אם באופן זמני. ואילו בפוסט שהעלו ברשתות החברתיות הודיעו מהתאחדות התעשיינים כי באותו מעמד הביע נשיא התאחדות היצרנים בישראל ד"ר רון תומר תמיכה באוקראינה ובתושביה והבטיח לסייע לעם האוקראיני ולפליטים האוקראינים בישראל, הן בעזרה המוניטרית והן בשילובם בעבודה בתעשייה הישראלית, בתקופת שהותם בישראל. בחודשים האחרונים פעלה ההתאחדות יחד עם גורמי ממשל באיתור עולים מאוקראינה, שיוכלו להשתלב בתעשייה הישראלית ולהקטין את המחסור הגדול הקיים בכוח אדם מיומן, במיוחד במקצועות אשר אינם מחייבים את ידיעת השפה העברית, כמו הייטק או ניקיון. בהתאחדות מעריכים כי העריכו עוד לפני המלחמה שהמשבר יאיץ את בואם של עולים מיומנים מאוקראינה, כאלו לחזק את התעשייה הישראלית ולצמצם את המחסור בכוח אדם מיומן. הערכה זו התגלתה כנכונה עם פרוץ המלחמה והגעתם של אוקראינים רבים לישראל.

"רק באמצעות חמ"ל נגן על שרשראות האספקה של מוצרים חיוניים"

פעולה נוספת של ההתאחדות, חשובה לא פחות, מתייחסת לפגיעה בתעשיינים מקומיים בעקבות פגיעה באספקה סדירה של חומרי גלם המגיעים מאוקראינה. כידוע, אוקראינה אחראית לייצור של גנים וחומרי גלם לתעשייה ובכלל זה זרעי חמניות וכותנה, חיטה, שעורה ותירס כמו גם ברזל ופלדה. לישראל מייצאת אוקראינה דגנים (46.5%), מתכות (25.9%), מוצרי מזון (4.8%), מוצרי עץ (1.7%), נפט ומוצריו (1.6%) ומוצרי ענף הטחינה (1.2%) .

בהתאחדות התעשיינים נפתח חמ"ל שיסייע לאותם תעשיינים שנקלעו למצוקה ונשיא ההתאחדות ד״ר רון תומר הודיע כי ״רק באמצעות הקמת חמ״ל שיעניק מענה אמיתי לתעשיינים הישראלים, נוכל להגן על שרשראות האספקה של מוצרים חיוניים. כיום התעשייה הישראלית מסתמכת בתחומים רבים על חומרי הגלם מאוקראינה וכוח אדם מאוקראינה, ונפעל ככל שביכולתנו על מנת לעזור להם להתגבר על המשבר שנוצר בעקבות הלחימה״.

"דיווח על ירידה בפעילות"

הסחר הישיר בין ישראל לאוקראינה עומד על כ-400 מיליון דולר: כ-200 מיליון דולר יצוא וכ-200 מיליון דולר יבוא, וזאת לצד מסחר עקיף דרך מדינות שלישיות הן בייצוא המסתכם אף הוא בעשרות מיליוני דולרים. 

ימים לאחר שהחלה הלחימה דיווחו אנשי עסקים מאוקראינה על ירידה בפעילותם בעקבות הלחימה וזאת על פי רב לאור החשש של הספקים לבצע הזמנות.  חוסר הוודאות השפיע על ישראל כמו גם על מדינות אחרות המיבאות מאוקראינה וככל שיארך המשבר תהיה לו השפעה גדולה ומשמעותית יותר על פעילות חברות ישראליות באוקראינה ועל ייבוא חומרי גלם לתעשיית המזון הישראלית ומזון בעלי חיים המיובא ממדינה זו (בין השאר ביצים, קמח, חיטה ועוד). הצורך של היבואנים הישראלים לאתר מקורות חדשים ליבוא יחייב סיוע של המדינה.  

גם ענף ההיי-טק נפגע

ענף נוסף אשר נפגע הוא ענף ההי טק אשר נוהג להתבסס על שירותים במיקור חוץ. ב- 2022 מוערך כי הפעילות המשמעותית הישראלית באוקראינה הינה בתחום קבלנות משנה והפעלת מרכזי תכנות ומחקר ופיתוח עבור חברות תוכנה ישראליות גדולות. למעלה מ- 20 אלף תכנתים, מהנדסים ואנשי הייטק למיניהם הועסקו באוקראינה ובעקבות כך התאחדות התעשיינים ואיגוד ההייטק בהתאחדות, יחד עם לשכת המסחר ישראל אוקראינה, ניסו למצוא חלופות שיבטיחו את ההמשכיות עסקית של פעילות זו. בין הפתרונות שהוצעו הועלה הרעיון להעביר חלק מהעובדים למערב אוקראינה ולמדינות שכנות ואף להביא את חלקם  ארצה.

למרות האמור לעיל אני תוהה מה עלה בגורלה של היוזמה. חיפוש משמעותי של מידע ברשתות החברתיות ובכלל לא העלה תוצאות ובאחד הטוקבקים צוטט כי "עד שיתקיימו שיחות תגמר המלחמה והם יחזרו . כי בישראל אוהבים לשוחח והכי אוהבים להצטלם. לקוח שלי מתחנן לקלוט אותם ואתמול ניהלנו עשרות שיחות והתשובה שהממשלה עדיין לא סגרה הנושא . חלם זה כאן."

פוסטים נוספים

קטגוריות

פוסטים נבחרים

כל המאמרים נטענו
לא ניתן לטעון עוד מאמרים

גם אתם
נושמים וחולמים יבוא / יצוא?

הירשמו לעדכונים שלנו והפכו
את היבוא והיצוא שלכם ליעילים ומשתלמים הרבה יותר.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן