"סי או בי פותחים את עולם היבוא מאוקראינה עבורכם"

הידעתם? בשנים האחרונות התייקרות המתמדת של מוצרים בדרום מזרח אסיה, גורמת ליבואן  הישראלי, ובכלל, לחפש שווקים חדשים וספקים אלטרנטייבים אשר איכות ועלות המוצר שלהם יכולים בהחלט לספק את הצרכן  הישראלי. שילוח ממזרח אירופה, ובהן רוסיה ואוקראינה השכנה, מהוות תחליף הגיוני ונגיש ביותר.

חלק מהמדינות המזרח אירופאיות כגון: פולין, צ'כיה והונגריה, אשר נהנות מהסכם סחר של האיחוד האירופאי, מהוות שותפות אמת חשובות של מדינת ישראל ולראיה הסחר איתן הנאמד במליארדי יורו.

אוקראינה יוצאת דופן. המדינה, המזרח אירופאית השנייה בגודלה באירופה, עברה בעשור האחרון לא מעט שינויים ותהפוכות בפן המדיני הפוליטי והכלכלי. חלק מהשינויים משפיעים ישירות על האקלים העסקי, והמדינה, אשר רוב הייצור שלה היה מכוון לרוסיה ולמדינות חבר העמים, רוצה (ובהחלט יכולה) לכבוש עתה שווקים  חדשים. מספר הסכמי סחר עם האיחוד האירופאי, קנדה ומדינת ישראל (אשר נחתם בינואר  2019 ומקנה פטור מלא או חלקי למגוון רחב של סחורות ושירותים) בהחלט משנה כללי המשחק לטובת מדינה זו.

אוקראינה היא מדינה עם פוטנציאל ייצור אדיר (בזמן ברית המועצות  נחשבה למרכז פיתוח של תעשיות מובילות ומתקדמות ובהן תעשיות חלל, פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים, תעשיית ברזל, מכשור כבד, מזון, טקסטיל, תעשיית עץ ומה לא…). בנוסף, אין לשכוח את הפוטנציאל בענף החקלאות – שטחים חקלאיים גדולים ואדמה פורייה ועשירה ביותר מושכים בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים ויזמים ממדינות אירופה וגם את סין  וארצות הברית. אל אלו מצטרפת כמובן ישראל הלא רחוקה. הקירבה הגאוגרפית לישראל – טיסות ישירות וקצרות מישראל למספר ערים המרכזיות, הפלגה ישירה ויחסית קצרה מנמל  אודסה  הנמשכת 7-8 ימים וכמובן העלויות הסבירות, הופכים את אוקראינה ליעד תיירותי ועסקי מבוקש במיוחד.

ההיסטוריה של אוקראינה על קצה המזלג

החל מהתקופה של האימפריה הרוסית, ולאחר מכן בזמן ברית המועצות, נחשבה אוקראינה למחסן המזון של רוסיה הענקית ,ההנהגה הקומיניטית גרמה לרעב איום אשר עלה בחייהם של 5-6 מיליוני תושבים והיה תוצאה של ניהול כושל של המדינה הקומוניסטית וזלזול מוחלט בחיי אדם (בין המדינות המעורבות עדיין  מתנהל וויכוח מהותי על מספר המתים והאמת ההיסטורית על אירועי אותן שנים).

הוחלט על שורה של רפורמות אשר מטרתן להפוך את ברית המועצות ממדינה חקלאית ומפגרת יחסית למדינה סוציאליסטית אשר לא תהיה תלויה באף אחת ממדינות העולם. הרעיון צלח אך עלה במחיר כבד מדי – עשרות מיליוני תושבים בברית המועצות מתו במחנות עבודה, בתי כלא ובמהלך סלילת כבישים והקמת מפעלים באזורים הפראיים של סיביר.

בסוף שנות השמונים  קיבלה אוקראינה עצמאות מברית המועצות והרבה ניבאו לה עתיד מזהיר מבחינה כלכלית, אך  למרבה הצער זה לא קרה – גם בגלל השחיתות בתוך המדינה וגם בגלל תהליכים גאו-פוליטיים שונים.

בגלל הפוטנציאל הלא מנוצל

בניגוד למקומות אחרים לגביהם אין תשובה וודאית, בנוגע לאוקראינה אין כל ספק, מדינה זו מתבלטת. היא מפורסמת בהון האנושי שלה (חברות היי-טק ישראליות רבות זיהו את הפוטנציאל והקימו חברות  ומרכזי פיתוח בקייב, לביב וחרקיב), בקרבה הגאוגרפית והמנטלית למדינת ישראל (מעל 600 אלף  איש עלו מאוקראינה בשנות ה-90), ברצונה להיפתח לעולם  הרחב ולהציע את ידע וניסיון במגוון  תחומים שונים ועוד בתחומים רבים. כולם מיטיבים עמה בשנים האחרונות.

בנוסף, מאופיינת מדינה זו בפוטנציאל רב ולא מנוצל. נכון לשנת 2019 , היקף הסחר בין ישראל לבין אוקרינה מסתכם ב 821.30 מיליון דולר ונמצא בעלייה הדרגתית. על פי תחזית משרד הכלכלה תוך מספר שנים יעלה הסחר על מיליארד דולר. יתרה מזאת, אוקראינה רואה בישראל את אחד מ-20 השווקים המבטיחים והחשובים עבורה. מגמה זו צפויה להיוותר על כנה – שלטונות אוקראינה, ובכלל זה הנשיא היהודי הראשון ולאדימיר זלנסקי אשר נבחר לפני פחות משנה ואנשיו (צעירים דינאמיים עם הבנה עמוקה של עולם המודרני), רוצים להילחם בשחיתות, לעשות שינוי ולהצעיד את אוקרינה קדימה.

כלכלת אוקראינה – חשוב שתדעו

  • ממשלת אוקראינה נערכת לקדם במהלך התקופה הקרובה 35 הצעות חוק לקידום הצמיחה הכלכלית ותנסה לשבור את הסטריאוטיפ שדבק בה בעולם העסקי.
  • השינויים כבר החלו להשפיע ושיעור ההשקעות כבר צמח ב-19.9%, התל"ג ב-3.6% (נתוני 2019) ולפי הערכות הוא עוד צפוי לגדול ב-7%-5% עד לסוף העשור.
  • אוקראינה היא בין יצואניות הדגנים וחומרי גלם לתעשייה הגדולות בעולם:
    • מייצאת גם זרעי חמניות וכותנה (הגדולה בעולם)
    • יצואנית החיטה השישית בגודלה ויצואנית התירס והשעורה הרביעית בגודלה בעולם.
    • היצואנית הרביעית בגודלה בעולם של ברזל ופלדה מעובדים למחצה המיועדים לשמש כחומרי גלם לתעשייה.

שילוח בינ"ל מאוקראינה ואליה

הנתונים שהועלו באים לידי ביטוי גם בהרכב היבוא של ישראל מאוקראינה. מוצרי הייצוא העיקריים מאוקראינה לישראל הם: דגנים (46.5%), מתכות (25.9%), מוצרי מזון (4.8%), מוצרי עץ (1.7%), נפט ומוצריו (1.6%) ומוצרי ענף הטחינה (1.2%).

מנגד הייבוא העיקרי מישראל לאוקראינה: מוצרים כימיים שונים (39.8%), דלק מינרלי, נפט ומוצריו (9.2%), פלסטיק ופולימרים (8.6%), ציוד לכור גרעיני (5.5%), מכונות חשמלאות (5%), תרופות, ומוצרי פארמה (4.4%).

ישראל – אוקראינה תחזיות לעתיד

אין ספק שבשנים הקרובות ניתן יהיה להבחין בהידוק שיתופי הפעולה בין שתי המדינות הן בפן הכלכלי והן בפן המדיני והצבאי. יוזמות מרחיקות  לכת ובהן הקמת  מרכז פיתוח ושיתוף הפעולה בקייב וירושלים (אשר  בחלק הארי שלו מומן על יד ממשלת אוקראינה) מוכיחות שישראל ואוקראינה מעוניינות לפתח ולהדק את הקשר ולעשות את הצעדים המתחייבים. ליבואן  הישראלי בהחלט מחכה שוק  מאתגר ודינאמי  במיוחד שיכול  להציע מגוון פתרונות לשרשרת האספקה.

יחסי אוקראינה – ישראל: האתגרים

  • חוסר מידע ברשת האינטרנט (חלק גדול מאוד של אתרי אינטרנט מקומיים אינם כוללים דפים בשפה העברית ולכן גם אינם מונגשים לישראלים ולדוברי אנגלית בכלל)
  • שיווק המוצרים אינו זהה לזה הקיים בישראל או בעולם המערבי, אינו משמעותי כמו בישראל ולעיתים שוני בגישה עלול להפריע לחתימת הסכמים או לעכב תהליכים.
  • מענה לאתגרים אלו יכול להינתן על ידי חברות המתמחות הן בשילוח בינ"ל והן במדינה הספציפית. חברות בעלות ניסיון, כגון חברת COB, מציעות ללקוח ידע מקצועי, היכרות עם השטח ואף רשת סוכנים ושותפים במקום. אלו יכולים למנוע הרבה כאב ראש ולחסוך לא מעט  זמן וכסף. משאבים החשובים לכל יבואן או משלח.

מאת שי חיות
הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת COB (סי.או.בי) שילוח בינלאומי המספקת פתרונות מקצועיים לענפי היבוא והיצוא תחת קורת גג אחת באוויר, בים וביבשה, בדגש על הפחתת עלויות ללקוח.

פוסטים נוספים

קטגוריות

פוסטים נבחרים

כל המאמרים נטענו
לא ניתן לטעון עוד מאמרים

גם אתם
נושמים וחולמים יבוא / יצוא?

הירשמו לעדכונים שלנו והפכו
את היבוא והיצוא שלכם ליעילים ומשתלמים הרבה יותר.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן