אירוע מכונן
מעטים המקרים בהם אדם יודע שהוא חלק מאירוע מכונן, או נכון יותר לומר- שותף לאירוע כזה.
אירוע מכונן = "חוויה בעלת עוצמה רבה בחייו של פרט, שיש לה השפעה מכרעת על עיצוב אישיותו, תודעתו או התנהגותו; אירוע בתולדותיה של קבוצה חברתית, תרבותית או אחרת, שיש לו השפעה יוצאת דופן על עיצוב התודעה, ההתנהגות, הנורמות או הזיכרון הקולקטיביים, וגורם להגדרתם מחדש." (מילוג)
כאשר קמתי בוקר אחד לפני שבוע, אחד מימי הקורונה הלא תמיד עליזים, לא ידעתי שהיום הזה יהפוך לאחד הימים היותר מיוחדים, מעצימים ומשפיעים בחיי המקצועיים. אבל כך היה.
נביא זעם או 'רואה את הנולד'?
משבר הקורונה פרץ בחודש דצמבר 2019 בו זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי ואשר נגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין. בסוף אותו חודש זיהתה מעבדה בסין דמיון רב בין הנגיף החדש שזוהה לנגיף הסארס, אשר הוביל להתפרצות קטלנית בה מתו כ־800 איש במהלך 2003,. השמועות, התובנות וההשערות בנוגע להגעת הנגיף לארץ, לאירופה ולשאר מדינות העולם היו ברורות לי מהרגע הראשון. נכון, לא כולם הקשיבו, נתפסתי כ'נביא זעם בעירו', כזה שמחולל מהומות וזורע פחד, אבל לצערי התברר לי שצדקתי לאורך כל הדרך. הכרות של שני העשורים עם סין וניסיון מגוון ומעמיק בסחר עם המדינה, הובילו אותי למסקנות אלו. ומצד שני- הקורונה הרי במזרח ואנוכי בסוף מערב, אז כיצד אוכל להשפיע?
מנכ"ל חברה ישראלית לשילוח בינ"ל מעביר מיליוני מסכות ברחבי העולם. סיפור אמיתי.
והנה יום קודר אחד, המשבר כבר לא 'אי שם במזרח'. הוא התפשט כמו אש בשדה קוצים, הגיע לאירופה (אתרי סקי בהם שהו רבבות גולשים למשל), לספינות תענוגות ברחבי העולם, לאמריקה הגדולה והשאננה תחילה, וכמובן גם אלינו – באמצעות ישראלים שהגיעו מחו"ל ובסופו של דבר גם באמצעות הדבקה בקהילה – אל הרחוב השכן ואל השכן ממול.
העברתי את ימי בחיפוש הזדמנויות. אין ספק. המשבר הפך לאתגר והאתגר להזדמנות. הזדמנות עסקית. היא אולי לא מתרחשת בתנאים אופטימליים מהמשרד, כאשר לצידי צוות מיומן ומקצועי, אבל היא בהחלט מתרחשת. אני מחליט לעשות הכל כדי לשמר את מקום העבודה של העובדים שלי ואת מקור הפרנסה של משפחתי ומשפחות נוספות:
כאשר היבוא מסין נסגר – איתור מדינות אשר היוו חלופות ליבוא בגדים, צעצועים, מוצרי קוסמטיקה ומה לא, כאשר כולם כבר התעסקו אך ורק בנגיף – איתור מקורות ליבוא והעברת מסכות, כפפות וציוד רפואי. וכך שינענו לא מעט מסיכות למדינת ישראל, גם ליבואנים שבשגרה עוסקים בצעצועים, מוצרי משרד, מוצרי נקיון ועוד, אבל גם לגופים שעובדים מול ממסדים רפואיים למיניהם. ההרגשה שיש לנו חלק במלחמה בקורונה ובהגנה מפני הנגיף חיממה את הלב.
אדישות? לא מול הנתונים הכואבים.
נכון לסוף פברואר הגיע מספר מקרי ההידבקות בעולם לכ- 90,000 מתוכם כ-80,000 בסין והשאר ברחבי העולם. באמצע מרץ התפשט הנגיף ברחבי העולם והגיע ליותר מ- 150 מדינות, בעיקר באירופה. מאמצע מרץ עלה גם מספר הנדבקים וגם מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבמדינה עצמה. מוקדי ההתפשטות בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד וזאת במקביל להתפשטות המגפה בארצות הברית. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ולמעלה מ-24 אלף מקרי מוות, ונכון לכתיבת שורות אלו (06/04/2020), עולה מספר הנדבקים המאומתים בעולם על 1,250,000 ומספר המתים נושק ל- 70,000, כאשר הגידול המדאיג מתרחש בארה"ב בה נפטרים מדי יום למעלה מ- 800 איש.
מחסור בציוד רפואי
עם התפשטות המגיפה והעלייה המדאיגה במספר הנדבקים, ובעיקר במספרם של החולים המונשמים, החלו להגיע ממדינות שונות ידיעות על מחסור בציוד הנשמה, בדיקות או חלקים הכרחיים בבדיקות, מסכות רפואיות ומוצרי מיגון נוספים לקהל המקצועי וגם לקהל הרחב.
לדרגים הבכירים המנהלים את המלחמה בקורונה היה ברור שללא הציוד הנדרש יהיה קשה לנצח במלחמה. בתי חולים ברחבי העולם דיווחו על שעורים גבוהים של הדבקה בקרב הצוותים הרפואיים, וגם בקרב מבקרים או חולים אשר לא אושפזו בגלל הדבקות בקורונה.
המחסור בציוד רפואי הוביל ממשלות, יצרנים, יזמים, גופים מסחריים ופילנתרופיים לנקיטה בשיטות יצירתיות לצמצום הפערים ובישראל נרשם שיא חדש: המוסד גויס לאיתור מכונות הנשמה ברחבי העולם.
וגם לנו היה חלק.
ארה"ב, איטליה וספרד – אנחנו מגיעים!
קרוב ל- 25 שנות ניסיון בשילוח בינלאומי וסחר לא הכינו אותי למה שארע בשבוע האחרון. שותפים עסקיים וגורמים ממשלתיים פנו לחברה וכאשר הטלפון צלצל ירד האסימון – מדובר בהזמנות של מיליוני מסיכות לספרד, איטליה וארה״ב, וכגודל המעמד כך גודל ההתרגשות.
מוכנים לאתגר, עם הרבה חששות מהלא נודע אך עם הרבה נחישות וכלים מקצועיים, יצאנו לדרך הפתלתלה כאשר שעון החול על צווארנו. עם מה התמודדנו? בירוקרטיה קשה במדיניות המסיכות בסין, ווידוא תקינות המוצרים, ספירת המסכות וליווי התהליך מרחוק, יחד עם עובדים מקומיים אשר ביצעו את בקרת איכות. התהליך המייגע – כולו מרחוק כמתחייב מהמצב ומההגבלות -הוביל לעבודה סביב השעון, כולל לילות לבנים, כדי לוודא שהכל מתבצע באופן מדויק, מקצועי וללא טעויות אשר עשויות להאריך את לוח הזמנים שמשמעותו במקרה הזה גם חיי אדם.
ויום אחד זה קרה, יום הלידה הגיע, הסחורה עולה על משאיות ארוכות שגם אני לא ראיתי מימי, כל משאית אל עבר נמל היעד שלה ליבשת אמריקה או ליבשת אירופה. והנה בימים הקרובים מיליוני אזרחים, רופאים, אחיות וצוותים רפואיים במדינות אלו יוכלו להיות מוגנים יותר מהמחלה.
אחרית דבר
ביום שאחרי מציפות אותי המחשבות פעם אחר פעם והרגשת גאווה ממלאת את ליבי. אני מנגב דמעה וממשיך לפרויקט הבא, כי הרי המגפה עדיין כאן וחיסון אין, מאות מיליונים עדיין לא מוגנים, ומספרם של המתים עולה ועולה. אני חורט על דגלי לסייע ככל שניתן לכל מדינה, לכל דת וגזע כי המלחמה הזאת היא מלחמת האנושות מול וירוס אחד ששינה ועוד ישנה הרבה.
אני רתום למלחמה, ואתם? אני סבור שכל אחד, בתחום התמחותו או בתחום אחר אותו יאמץ, יכול לתרום ולו במעט למלחמה הזו, אשר אין בה נשק חם והיריב בה אינו גלוי לעין, אבל החללים בה רבים.
